מודים על האוכל שלנו: מתי צריך לברך את ברכת המזון?

יהודים רבים מרחבי הארץ והעולם מקפידים לשמור על המסורת בדרכים רבות – שמירת שבתות וחגים, ביצוע תפילות יומיות, שמירת כשרות, נידה וכדומה. מנהג נפוץ נוסף בקרב היהודים, בעיקר בקרב היהודים האדוקים (דתיים, חרדים וחלק מן היהודים המסורתיים) הוא גם אמירת ברכות מזון לפני ארוחות ולאחריהן, שמטרתן להודות לבורא עולם על המזון שהוא נתן לנו. מהי ברכת המזון, מתי מברכים אותה והאם יש הבדל בין נוסח אשכנז לבין נוסח ספרד? את כל מה שרציתם לדעת על ברכת המזון ריכזנו כאן במאמר שלפניכם.

מהי ברכת המזון ומתי מברכים אותה?

חז"ל (חכמינו זכרם לברכה) תיקנו שלוש ברכות מזון אשר חובה לאמרן לאחר צריכת מזון או שתייה: ברכת המזון, הנאמר לאחר סעודת לחם; ברכת מעין שלוש, הנאמר לאחר אכילת מאכל מחמשת מיני דגן; בורא נפשות, הנאמר לאחר אכילת שאר המאכלים. ברכת המזון "פוטרת" את היהודי מלברך את שתי הברכות הנוספות, בתנאי שבסעודה זו נאכל גם לחם. את ברכת המזון ניתן לברך עד כ-72 דקות מתום הסעודה, אך יש גם גישה נוספת לפיה ניתן לברך את ברכת המזון כל עוד היהודי עודנו שבע מהארוחה. ברכת המזון קיימת בנוסחים שונים, לרבות נוסח עדות המזרח, נוסח אשכנז ובנוסח תימני. בכל הנוסחים מחולקת ברכת המזון לארבעה חלקים: ברכת הזן (הודאה לה' על שהוא מזין את העולם), ברכת הארץ (הודאה על הארץ, על התורה ועל מצוותיה), ברכת בונה ירושלים וברכת הטוב והמטיב.

נוסח אשכנז ונוסח עדות המזרח

כל מסורת ומסורת משפיעה באופן מעט שונה על סוגי הברכות ביהדות, ובין היתר גם ברכת המזון מושפעת מהנוסחים של המסורות השונות. ההבדלים בין הברכות נובעות מהשוני במסורות המשפחתיות, הקהילתיות והעדתיות. לדוגמה, היהודים האשכנזים נוהגים להוסיף טרם אמירת ברכת המזון את המזמור "על נהרות בבל" מתוך ספר תהילים, במטרה להזכיר את חורבן הבית, או את "שיר המעלות" אם הברכה נאמרת ביום שבת (בימי שבת, ע"פ היהדות, אין להזכיר את חורבן הבית). גם בנוסחי עדות המזרח ישנן תוספות כמו אלו, לדוגמה – יש הנוהגים להוסיף טרם אמירת ברכת המזון פסוקים המדגישים את חשיבות הברכה.

 

 

אילו ברכות מזון נוספות יש?

בהלכה ישנן ברכות מזון נוספות הידועות בשם "ברכות הנהנין", אותן אומרים לפני או אחרי הנאות חושיות (כמו אכילה ושתייה). גם אם אינכם יהודים מסורתיים, אך יצא לכם לנכוח בקידוש בערב שישי לפחות פעם אחת, ודאי יצא לכם לשמוע ברכות מסוג זה במהלך הקידוש. מדובר, כמובן, בברכה על היין ("בורא פרי הגפן") ובברכה על חלות השבת ("המוציא לחם מן הארץ"). ברכות אלה נאמרות במהלך הקידוש לפני שתיית היין ולפני אכילת הלחם, ויש לומר אותן מיד לפני שאוכלים או שותים ואין לעשות הפסקה בין הברכה לבין האכילה.

מלבד הברכה על הלחם ועל היין (הגפן), ישנן ברכות נוספות. לדוגמה, "בורא פרי העץ" היא ברכה הנאמרת לפני אכילת פירות עץ, כמו תפוחים, תותים וכדומה. "בורא פרי האדמה" היא ברכה הנאמרת לפני אכילת ירקות שאינם גדלים על עץ, או בטרם אכילת זרעים. ברכת "שהכול נהיה בדברו" נאמרת לפני שתיית מים, מיצים ושאר יתר המאכלים, כמו בשר, דגים, גבינות וכדומה. כל הברכות הללו נפתחות בצורה אחידה, במילים "ברוך אתה אדני אלהינו מלך העולם", כאשר סיומת הברכה משתנה בהתאם לסוג המזון אותו אוכלים.

סיכום

לסיכום, יהודים רבים מקפידים על אמירת ברכות מזון לפני ואחרי כל ארוחה, וכפי שניתן לראות, יש מספר סוגי ברכות וכמה נוסחים לברכות אלה. אנחנו מקווים שבמאמר זה הצלחנו לעשות לכם מעט סדר בברכות המזון השונות.